תנאים לקיומו של צו מניעה

30.03.11 | מאת: מני בן מאור

צו מניעה תנאים לקיומו

בית המשפט המחוזי בת"א                                                                     ת"א 16580-07-10

בר הומס בע"מ - ע"י עוה"ד קלמנסון

נגד

ביתרמי ואח' – ע"י עוה"ד בן מאור

 

בר הומס הגישה תביעה כספית כנגד ביתרמי ואח'. בד בבד עם הגשת התובענה הגישה בר הומס בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני.

בבקשה עתרה בר הומס למתן הסעדים הזמניים ובין היתר לאסור על ביתרמי מלבצע פעולות בניה באמצעות בניה בתבניות קלקר.

בר הומס טענה כי בהסכם שנחתם בינה לבין ביתרמי קיימת תניית אי תחרות הקובעת כי ביתרמי לא תשתמש בשיטה הבניה הייחודית של בר הומס, אשר היא, לטענתה, בניה באמצעות תבניות. עוד נטען, כי ביתרמי ומנהליה נחשפו לשיטת הבניה באמצעות תבניות עת ביצעה, ביתרמי, פרויקטים עבור בר הומס וכי תניית אי התחרות באה למנוע מצב בו ביתרמי תעשה שימוש במידע שלמדה, לכאורה וכביכול, מבר הומס.

בנוסף, טענה בר הומס, כי ביתרמי מבצעת כלפיה עוולות של גזל סוד מסחרי, גניבת עין, הפרת זכויות של בעל הפטנט (מר מנסן) והפרת זכויותיה של בר הומס כבעלת זיכיון בלעדי לשיווק תבניותיו של מר מנסן בארץ.

ביתרמי, באמצעות משרד בן מאור ושות', טענה כי שיטת הבניה בתבניות אינה שיטה ייחודית לבר הומס, מדובר בשיטה אוניברסאלית הידועה בשם ICF ומשכך אין המדובר בסוד מסחרי של בר הומס.

כן, טענה ביתרמי כי תניית אי התחרות בהסכם הקבלנות בין הצדדים מתייחסת לתבניות מסוג EBS, של בעל הפטנט מר מנסן, ותבניות אלו בלבד.

בנוסף, טענה ביתרמי כי בר הומס אינה עומדת בתנאים לצו מניעה, אין לה עילת תביעה לכאורה, הנזק שיגרם לביתרמי בהיענות לבקשה גדול מזה שיגרם, ככל שיגרם לבר הומס במקרה שלא תתקבל הבקשה וכן שהבקשה לצו מניעה הוגשה בשיהוי ניכר.

כבוד השופט חיים טובי קיבל את טענות ביתרמי במלואם וקבע כי דין הבקשה לצו מניעה להידחות מהטעם שבר הומס אינה עומדת באף אחד מתנאים לצו מניעה.

השופט טובי קבע כי על פניו נראה כי סעיף אי התחרות אינו אוסר על ביתרמי שימוש בכל סוגי התבניות הקיימות בעולם אלא רק בתבניות הספציפיות של מר מנסן. השופט טובי הגיע למסקנה זו הן מלשונו של סעיף אי התחרות והן מההיגיון הכלכלי העומד בבסיסו. בית המשפט קיבל את טענת ביתרמי לפיה אין כל היגיון כלכלי ו/או הסבר מניח את הדעת לכניסתה מרצון של ביתרמי לסד של הגבלה בשיטת הבניה בתבניות בכללותה.

עוד ציין השופט טובי, כי גם אם יניח שכוונת הצדדים בסעיף אי התחרות היתה לאסור על ביתרמי מלבצע פעולות בניה בכל סוגי התבניות ולא רק בתבניות של מר מנסן, קיים ספק האם ניתן ליתן לתניה זו תוקף מחייב נוכח הוראות סעיף 30 לחוק החוזים בדבר תקנה הנוגדת את תקנת הציבור. השופט טובי ציין, כי על פניו תניית הגבלה בשיטת הבניה בתבניות למשך 8 שנים ממועד סיום הפרויקט מהווה הפרה לכאורה של האיזון המתבקש בין חופש העיסוק של ביתרמי לבין אכיפת זכות חוזית לאי תחרות. לענין סוד מסחרי קבע השופט טובי כי לבר הומס אין כל סוד מסחרי בקשר עם בניה בתבניות וכי כל אחד יכול ללמוד כיצד לבנות באמצעות תבניות באמצעות שיטוט באינטרנט. לפיכך, קבע השופט טובי כי בר הומס לא הוכיחה עילת תביעה לכאורית.

לענין מאזן הנוחות, קבע השופט טובי כי ככל שיגרם נזק לבר הומס, אם יגרם, הרי שמדובר בנזק שניתן לרפא באמצעות פיצוי כספי. מנגד הנזק שיגרם לביתרמי בהיענות לבקשה עלול לגרום לקריסתה שכן היענות לבקשה תחשוף את ביתרמי לתביעות צד ג'. לאור האמור לעיל, קבע השופט טובי כי מאזן הנזק נוטה לטובת ביתרמי וגם מטעם זה אין להיענות לבקשה.

לסיום, ציין, השופט טובי כי יש ממש בטענת ביתרמי כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. כבר ביום 27.01.10, במסגרת הליך משפטי המתנהל בין הצדדים בת.א. 19846-01-10 טענה בר הומס כי ביתרמי מפרה את סעיף אי התחרות ועל אף שהיתה מודעת להפרה, לטענתה, בר הומס התעכבה במשך 7 חודשים מלהגיש את הבקשה וקיים שיהוי ניכר בהגשת הבקשה.

למידע נוסף לחצו :

 

 

 

 

 

פורסם ביום: 30 במרץ, 2011 | בשעה: 14:48 | קטגוריות: צו מניעה תנאים לקיומו

סגור לתגובות.