ערבות סמי אוטונומית

26.09.10 | מאת: מני בן מאור

תמצית טיעוני הצדדים
המבקשת טוענת, כי אין מדובר בערבות בנקאית אוטונומית, ואלה נימוקיה:
הערבות הבנקאית הינה חוזה, אשר יש לפרשו בהתאם לאומד דעת הצדדים, תוכנו ונסיבות כריתתו;

עסקת היסוד בה קשורה הערבות מעידה כי עסקינן בערבות אשר הצדדים נתכוונו כי תהא ערבות בנקאית "רגילה";ההתכתבויות שקדמו למועד העמדת הערבות ולאחריה מעידות, כי אומד דעתם של הצדדים היה כי הערבות הבנקאית אשר תועמד למשיבה תהא ערבות בנקאית "רגילה" אשר חילוטה יהא מותנה בהוכחת תנאיה;

נוסח כתב הערבות ותוכנו מבטאים ומשקפים את אומד דעת הצדדים כי הערבות הבנקאית תהא ערבות בנקאית "רגילה".

המשיבה טוענת כי המדובר בערבות בנקאית אוטונומית, ואלה נימוקיה:

חזקת האוטונומיות של הערבות הבנקאית;

נוסח הערבות הבנקאית מעיד על כך;

בית משפט השלום בתל אביב – יפו
10 מאי 2010
ה"פ 20744-12-09 ביתרמי בע"מ נ' מלון אימפריאל תל-אביב בעמ ואח'
בפני כב' השופט  יונה אטדגי

המבקשת:

ביתרמי בע"מ

ב"כ עו"ד מני בן-מאיר

נגד

המשיבה:

מלון אימפריאל תל-אביב בע"מ

ב"כ עו"ד ורדית לרר-קינד

הצגת השאלה הנדרשת להכרעה

1.         המבקשת, חברה קבלנית לעבודות בנין, התקשרה עם חברת בר הומס בע"מ (להלן – בר), בהסכם לביצוע עבודות בניה במגרש מקרקעין המצוי ברח' הירקון 68 תל אביב.

המשיבה מפעילה בית מלון במגרש הסמוך למגרשה של בר.

בין שני המגרשים מצוי קיר תומך, עליו נשענה המכבסה של המשיבה.

ביצוע העבודות הצריך את הריסתו של הקיר התומך ובנייתו מחדש ותיקונים ועבודות נוספות במגרשה של המשיבה.

המשיבה התנתה את ביצוע העבודות בהמצאת ערבות בנקאית.

בסופו של דבר המציאה המבקשת למשיבה ערבות בנקאית ע"ס 150,000 ₪ (להלן – הערבות הבנקאית) ושיק בטחון המשוך על ידה בסך 35,000 ₪ (להלן – שיק הבטחון).

2.         בתום העבודות (הצדדים חלוקים על המועד) פנתה המבקשת אל המשיבה בדרישה להשיב לה את הערבות הבנקאית ואת שיק הבטחון.

המשיבה טענה, כי כתוצאה מהעבודות שביצעה המבקשת נגרמו לה נזקים רבים, כי המבקשת הפרה את ההסכמות שביניהן, וכי בעקבות הנזקים וההפרות הללו היא זכאית לקבלת פיצוי העולה על הסכום הנקוב בערבות הבנקאית ובשיק הבטחון, גם יחד.

לפיכך, סירבה המשיבה לבקשתה של המבקשת, ואף פנתה במכתב אל הבנק שהנפיק את הערבות הבנקאית, בנק מזרחי טפחות (להלן – הבנק), בדרישה לשלם לה את הסכום הנקוב בערבות.

3.         בעקבות זאת, פנתה המבקשת לבית המשפט בתובענה זו, למתן צווים הצהרתיים, לפיהם היא לא הפרה את ההסכמות שהיו לה עם המשיבה, וכי לא נגרמו למשיבה נזקים כלשהם בעקבות העבודות שביצעה.

יחד עם התובענה התבקש סעד זמני, שימנע את חילוטה של הערבות הבנקאית.

ניתן צו זמני, בכפוף לערובות שונות שהופקדו.

המשיבה עתרה לביטולו של הצו הזמני.

4.         בדיון מיום 18.2.10 ניתנה החלטה, על פיה יש להחליט תחילה, האם הערבות הבנקאית הנדונה היא ערבות בנקאית אוטונומית, אם לאו.

הצדדים הגישו את טיעוניהם בשאלה זו.

זוהי גם השאלה הנדרשת להכרעה בהחלטה זו.

תמצית טיעוני הצדדים

 

5.         המבקשת טוענת, כי אין מדובר בערבות בנקאית אוטונומית, ואלה נימוקיה:

הערבות הבנקאית הינה חוזה, אשר יש לפרשו בהתאם לאומד דעת הצדדים, תוכנו ונסיבות כריתתו;

עסקת היסוד בה קשורה הערבות מעידה כי עסקינן בערבות אשר הצדדים נתכוונו כי תהא ערבות בנקאית "רגילה";

ההתכתבויות שקדמו למועד העמדת הערבות ולאחריה מעידות, כי אומד דעתם של הצדדים היה כי הערבות הבנקאית אשר תועמד למשיבה תהא ערבות בנקאית "רגילה" אשר חילוטה יהא מותנה בהוכחת תנאיה;

נוסח כתב הערבות ותוכנו מבטאים ומשקפים את אומד דעת הצדדים כי הערבות הבנקאית תהא ערבות בנקאית "רגילה".

6.         המשיבה טוענת כי המדובר בערבות בנקאית אוטונומית, ואלה נימוקיה:

חזקת האוטונומיות של הערבות הבנקאית;

נוסח הערבות הבנקאית מעיד על כך;

הצדדים התכוונו כי תימסר לה ערבות בנקאית אוטונומית, ופעלו בהתאם לכך.

 

דיון נוסח הערבות

7.         להבהרת הדיון, להלן נוסח הערבות הבנקאית (נספח י"ב לתובענה):

"לכבוד

חברת מלון אימפריאל בע"מ

ערבות בנקאית מספר 077101850

1.         הננו ערבים בזה כלפיכם ביחד וכל אחד לחוד בערבות זו להבטחת תשלום כל סכום עד לסכום בשקלים השווה לסך של 150,000 ש"ח (מאה וחמישים אלף ש"ח) על פי ערבות זו (להלן: "סכום הערבות") המגיע או עשוי להגיע לכם מאת חברת ביתרמי בע"מ ח.פ. 514077361 בגין נזק שיגרם לכם עקב ביצוע עבודות בניה במגרש הגובל עם מגרשכם המצוי בחלקה 16 שבגוש 6907, הירקון 66 ת"א.

2.         אנו מתחייבים לשלם לכם בתוך 14 יום מקבלת דרישתם  הראשונה בכתב כל סכום בגבול סכום הערבות.

3.         אתם זכאים ורשאים לממש את הערבות בדרישה כאמור ובכפוף לתנאיה, מעת לעת על כל סכום שיקבע על ידכם מתוך סכום הערבות ובלבד שסך כל הסכומים שיידרשו על ידכם וישולמו על ידינו בגין ערבות זאת לא יעלה על סכום הערבות. לפיכך, במידה ולא תממשו ערבות זו במלואה בפעם אחת, תישאר ערבות זו ובמלוא תוקפה לגבי יתרת סכום הערבות הבלתי ממומשת אנו נשלם מעת לעת הסכומים הנדרשים במועד ועל פי הקבוע בסעיף 2 לעיל.

4.         ערבות זו תישאר בתוקפה עד ליום 30/09/09 וכל דרישה על פיה צריכה להגיע בכתב למשרדי הסניף שמענו הוא אבא הלל סילבר 2, רמת גן. לא יאוחר מאשר בתאריך הנ"ל. לאחר מועד זה תהיה הערבות בטלה ומבוטלת ודרישה שתגיע אלינו לאחר התהליך הנ"ל, לא תיענה.

5.         דרישה בכתב כאמור בערבות זו, אין פרושה דרישה שתגיע לבנק באמצעות פקסימיליה, טלקס או מברק, ודרישה כזו לא תיחשב כדרישה בהתאם לערבות זו.

6.         ערבות זו אינה ניתנת להעברה או להסבה.

בנק מזרחי – טפחות בע"מ"

יצוין, כי תוקפה של הערבות הוארך עד ליום 31.12.09, וכי מכתב הדרישה של המבקשת אל הבנק לחילוט הערבות יצא ביום 8.12.09.


כללי

8.         ערבות בנקאית, ככל ערבות, היא חוזה שיש לפרשו על פי אומד דעת הצדדים, כדברי בית המשפט העליון בע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) בע"מ נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ, פ"ד נח(3) 118, בעמ' 134:

"סיווג ערבות כערבות רגילה, הטפלה לחיוב עיקרי, או כערבות בנקאית אוטונומית בבחינת התחייבות עצמאית לשיפוי, הוא עניין לפרשנות משפטית. ערבות ככזו, על כל צורותיה, ובכללה ערבות בנקאית אוטונומית, הינה בגדר חוזה שיש לפרשו על פי אומד דעתם של הצדדים לו – על פי לשונו, רוחו, הגיונו ותכליתו".

וכן נקבע בע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נ' אז-דז טרום (1973) בע"מ (בפירוק), פ"ד נו(2) 685, בעמ' 696:

"הבדיקה אם הערבות שבה מדובר היא בגדר ערבות 'רגילה' או שהיא ערבות בנקאית אוטונומית תיעשה אפוא לפי מידת התלות של הערבות בעסקת היסוד, כפי שנקבעה על ידי הצדדים".

עם זאת, נקבע בשני פסקי הדין הללו, כי הנחת היסוד היא שכוונת הצדדים המשתמשים בערבות בנקאית היא לתת ערבות אוטונומית.

9.         למרות הנחת היסוד הנזכרת ולמרות היותה של כל ערבות נתונה לפרשנות חוזית, נמנו שני סימנים מובהקים, לקביעתה של ערבות בנקאית כאוטונומית:

א. תניית המיידיות, המופיעה לרוב בכתבי הערבות הבנקאית, לפיה המוטב זכאי לתשלום מיידי,  "על פי דרישה ראשונה".

ב. תניית הפטור מהצורך לבסס ולנמק את הדרישה, המופיעה אף היא לרוב בכתבי הערבות הבנקאית.

לניתוח הסוגיה, ראו: ד"ר אברהם וינרוט, ערבות בנקאית, (להלן – וינרוט), עמ' 58-66.

יחד אם זאת מצינו גם, שבית המשפט העליון, לא ראה בקיומם או אי קיומם של שני הסימנים הללו או בקיומו או אי קיומו של אחד מהם, חזות הכל (כב' הנשיא בע"א 255/89 פדרו נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(5) 641, 651-2).

10.        הפסיקה קבעה גם, כי אזכור עסקת היסוד בכתב הערבות אינו סותר, בדרך כלל, את אוטונומיות הערבות.

מצד שני נקבע גם (למשל, בענין פדרו, עמ' 654), כי העדרם של הסימנים שנמנו לעיל, או אחד מהם, עשוי להחליש אוטונומיות זו.

לסקירת הפסיקה בנדון, ראו: וינרוט, עמ' 95-102.

לערבות דנן

11.        במקרה דנן, "עסקת היסוד", קרי ההסכמות שהתגבשו בין המבקשת ובין המשיבה במכתבים שהוחלפו ביניהן (לא נחתם הסכם פורמלי מגובש), נזכרת בכתב הערבות בלשון העשויה ללמד על קשר של ממש ביניהם:

"… להבטחת תשלום כל סכום… המגיע או עשוי להגיע לכם מאת חברת ביתרמי… בגין נזק שיגרם לכם עקב ביצוע עבודות בניה במגרש הגובל עם מגרשכם…".

האזכור אינו כנהוג בכתבי הערבות בלשון של הֶקשר: "בקשר ל…", אלא בלשון קשר ממש: "בגין נזק….עקב ביצוע עבודות" (הדגשות שלי).

12.        כיוון שהערבות נתונה, כאמור לעיל, לפרשנות חוזית, לא למותר יהיה להזכיר בענין זה את הלכתו החדשה של בית המשפט העליון הנותנת משנה תוקף ללשון ההסכם, כשהיא ברורה וחד משמעית (ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט בע"מ (2008), פורסם בנבו, סעיף 27 לפסק הדין).

אך גם על פי כללי הפרשנות הוותיקים יותר של בית המשפט העליון (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265), נראה לי שניתן להגיע לאותה מסקנה, על סמך המכתבים שהוחלפו בין הצדדים ובאי כוחם לפני הוצאתה של הערבות ולקראת הדרישה לחילוטה.

כך, למשל, דורשת ב"כ המשיבה במכתבה מיום 26.5.09 (נספח ה' לתובענה, בסעיף 11(ג)), "המצאת ערבות בנקאית בסך 50,000 $ … ואשר נועדה להבטיח תשלום כל נזק אשר יגרם למרשתנו עקב ביצוע עבודות הבניה", ובמכתב נוסף של ב"כ המשיבה, מיום 16.11.09 (נספח כא לתובענה, בסעיף 9) מודיעה היא, "כי בשל הנזקים הכבדים שכבר נגרמו למרשתנו והנזקים המתמשכים הנגרמים לה גם היום, מתעתדת מרשתנו לחלט הערבות הבנקאית שהופקדה בידיה, לצורך פיצוי (חלקי בלבד) בגין הנזקים הכבדים שנגרמו לה בשל ביצוע העבודות על ידכם".

13.        כמו כן נעדר מכתב הערבות הסימן הראשון הנזכר לעיל, העשוי ללמד על אוטונומיות הערבות, והוא האימרה, שהמשיבה פטורה מהצורך לבסס ולנמק את הדרישה.

גם העדר זה עשוי ללמד על חוסר האוטונומיות של הערבות.

14.        מאידך, הסימן השני לאוטונומיות הערבות, דרישת המיידיות, מצוינת בכתב הערבות בצורה מפורשת (בסעיף 2):

"אנו מתחייבים לשלם לכם בתוך 14 ימים מקבלת דרישתם (צ"ל דרישתכם – הח"מ) הראשונה בכתב כל סכום בגבול סכום הערבות".

איזו משמעות ניתן לתת להתחייבות זו של הבנק כלפי המשיבה?

lawdata – דטהחוק         אם תאמר, שתשלום הערבות מותנה בהוכחת הנזקים על פי עסקת היסוד, תמצא מייתר התחייבות זו לחלוטין, כי לעולם הבנק צריך להמתין עד להוכחת הנזקים!

15.        הדרך היחידה ליישב בין שתי המגמות האמורות היא הגדרתה של הערבות דנן כערבות בנקאית סמי-אוטונומית, כהגדרתו של ד"ר וינרוט (וינרוט, עמ' 89 ואילך).

בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו, כותב ד"ר וינרוט בספרו (עמ' 89-90), כדלקמן:

"          על אף שהעצמאות של הערבות הבנקאית היא ממאפייני היסוד שלה, אין הכרח כי כל ערבות בנקאית תהא אוטונומית. הצדדים יכולים ליצור ערבות שאינה אוטונומית לחלוטין, או אף לרקוח על פי רצונם את מידת האוטונומיות של הערבות. מעקרון חופש החוזים נובע כי הצדדים לעסקת הערבות יכולים לעצב את ההתקשרות ביניהם כראות עיניהם,  ובין היתר לקשור את עסקת היסוד לערבות הבנקאית, בדרך זו או אחרת.

……

בהתאם לכך, נראה כי כאשר ניצבת בפנינו ערבות שהוציא בנק, המוכתרת במילים "ערבות בנקאית" – אין בכך כדי ללמד ממילא, כדבר המובן מאליו כי מדובר בערבות אוטונומית המנותקת באופן מוחלט מעסקת היסוד, ומידת העצמאות של הערבות צריכה להיבחן בהתאם לנסיבות העניין ולכוונת הצדדים, כאשר תוכן ההסכם ביניהם עשוי להשתנות מעניין לעניין וממקרה למקרה. לעתים, הערבות הבנקאית איננה עצמאית באופן מלא, ומימושה מותנה בקיום תנאים מסוימים שהם מקבילים לעסקת היסוד, ולעתים היא אף טפלה לעסקת היסוד. המונח של ערבות בנקאית כולל אפוא קשת רחבה של ערבויות. בקצה האחד ניצבת הערבות הבנקאית שמימושה אוטומטי ומנותק לחלוטין מעסקת היסוד; בקצה האחר יש ערבות רגילה, שאמנם הוצאה על ידי בנק, אך איננה התחייבות לשיפוי, אלא מהווה חיוב טפל לעסקת היסוד; ובין שני הקצוות הללו קיימים הסדרי כלאיים כאלו ואחרים – הכל בהתאם לתוכן ולנוסח הערבות הבנקאית הספציפית שבפנינו."

16.        באופן זה נראה לי לקבוע, כדלקמן:

ביחסים שבין הבנק ובין המשיבה, הבנק אינו צריך להמתין להוכחת הנזקים, ודי לו בקבלת הדרישה.

מבחינה זו, קרובה הערבות להיות אוטונומית.

אולם ביחסים שבין המבקשת ובין המשיבה, המשיבה אינה זכאית לדרוש את חילוטה של הערבות, אלא לאחר הוכחת הנזקים הנטענים.

מבחינה זו, קרובה הערבות להיות ערבות "רגילה".

המסקנה המעשית העולה מדואליות זו היא, שהמבקשת רשאית לפנות לבית המשפט, כדי לעתור לעיכוב חלוטה של הערבות, עד להוכחת הנזקים, ואין נועלים את הדלת בפני עתירה זו בטענת סף הנסמכת על אוטונומיות הערבות.

מצד שני, אילו המבקשת לא היתה פונה לבית המשפט בעתירה כאמור, הבנק לא היה צריך להמתין עד שיוכחו נזקים, או עד שתוכח זכותה של המשיבה לחלוט הערבות, ובתוך התקופה הנקובה בערבות, 14 יום, היה עליו לשלם את סכום הערבות.

17.        אמנם, מסקנה זו גורעת ממעמדה של הערבות כבטוחה, הניתנת למימוש קל ומיידי, אך אין לומר כי מעמדה כבטוחה נפגם לגמרי. עדיין בידי המשיבה אמצעי בטוח וקל למימוש לגביית הפיצוי שיגיע לה, אם יגיע ובמידה שייקבע, אלא שמועד המימוש נדחה עד לאחר הוכחת הנזקים.

בהקשר זה ראוי לציין, כי גם חילוטה של ערבות בנקאית אוטונומית על ידי המוטב אינו מונע מהצד האחר לתבוע ממנו את השבת כספי הערבות, כולם או חלקם, אם יוכח לאחר מכן שהמוטב לא היה זכאי לגבותם ביחסים שביניהם.

במקרה דנן, מוקדם מועדו של בירור זה טרם החילוט.


מסקנה

18.        הערבות הבנקאית דנן אינה ערבות בנקאית אוטונומית ואינה ערבות "רגילה", אלא ערבות סמי-אוטונומית, כמתואר לעיל.

כיוון שבמקרה דנן, הקדימה המבקשת ועתרה לעיכוב חילוטה של הערבות עד לאחר הוכחת הנזקים הנטענים על ידי המשיבה, יש להיעתר לבקשתה.

הערות והצעה לצדדים

19.        המבקשת עתרה כאמור בתובענה זו למתן צווים הצהרתיים, לפיה לא נגרמו נזקים למשיבה בגין עבודותיה של המבקשת, וכי המבקשת לא הפרה את ההסכמות שביניהן. שני הצדדים הקדישו חלקים גדולים בכתביהם, זה להכחשת הנזקים וזה להוכחתם.

דיון זה מחייב הבאת ראיות לרוב, שמיעת עדים ומומחים, הוא אינו מתאים להליך של המרצת פתיחה שנועד לבירור קצר וממוקד, ולבית המשפט שיקול הדעת שלא להיעתר לשמיעתה של תובענה המוגשת בדרך זו (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 485).

20.        אולם, כיוון שהצדדים לא נדרשו בטיעוניהם להתייחס לנפקות העשויה להיות מהחלטתי זו, אמנע בשלב זה ממתן החלטה בענין זה ואבקש התייחסות הצדדים להצעתי, כדלקמן:

בשלב זה, הערבות הבנקאית לא תחולט על ידי המשיבה ושיק הבטחון לא יוגש לביצוע על ידה אך שניהם גם לא יושבו למבקשת;

המבקשת תגיש כתב תביעה נגד המשיבה על הנזקים הנטענים וההפרות הנטענות;

כתב התביעה יוגש בתוך 30 יום ממתן החלטתי;

יוגש כתב תביעה כאמור, ינהגו הצדדים (והבנק) בערבות הבנקאית ובשיק הבטחון בהתאם לפסק הדין שיינתן באותה תביעה: תתקבל התביעה או חלקה – תחולט הערבות וייפרע השיק עד כדי הסכום שייפסק, תידחה התביעה – יוחזרו אלה למבקשת;

לא תוגש תביעה כאמור ובמועד האמור, יוחזרו הערבות הבנקאית ושיק הבטחון למבקשת.

ב"כ הצדדים נדרשים ליתן את עמדתם להצעתי הנ"ל בתוך 15 יום.

נקבע לת.פ. ליום 5.6.10.

ניתנה היום,  כ"ו אייר תש"ע, 10 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

יונה אטדגי

תגיות: ,

פורסם ביום: 26 בספטמבר, 2010 | בשעה: 20:08 | קטגוריות: כללי ניתן להוסיף תגובה, או לשלוח טראקבק ישירות מאתרך.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>