מדיניות ליישום בניה ירוקה

31.03.11 | מאת: מני בן מאור

לכבוד 1   תאריך: 7.12.2008
מהנדסי הרשויות המקומיות במחוז תל אביב
מספר:

א.נ.,

הנדון: מסמך מדיניות ליישום בניה ירוקה ופתוח על בסיס עקרונות בני קיימא במחוז ת"א

הריני מתכבדת להודיעך כי הוועדה המחוזית המליאה בישיבתה מס' 745
מיום  3.11.2008 דנה במסמך המדיניות ליישום בניה ירוקה, והחליטה כדלקמן:

הוחלט:

רקע להכנת מסמך המדיניות ליישום הבניה בניה ירוקה

בשנים האחרונות גברה המודעות להשפעות הסביבתיות של בניינים ומתחמי בניה, פותחו גישות חדשות לבנייה בת קיימא, ואומצו תקני בנייה "ירוקה" בעולם ובארץ. המגמה היא לבחון את "טביעת הרגל" של כל פרויקט דרך מרכיביו הדרושים להקמתו, תפקוד התוצר הסופי, ושיפור המרחב הפתוח סביבת הפרויקט לשיפור איכות חיים של הפרט ושל הקהילה.
המשקל המכריע שיש למשק הבנייה בצריכת האנרגיה והביקוש לחשמל, הופכים אותו לאחד הגורמים המשפיעים על תהליך ההתחממות הגלובאלית, עובדה זו שהביאה להכרה בחשיבותם של מרכיבי הבנייה הירוקה הקשורים לשימוש יעיל באנרגיה וחסכון בחשמל ובצורך ליישם אותם.

"בניה ירוקה" מהי? בנייה בת קיימא או כפי שנהוג לכנותה גם בשם בנייה ירוקה, עוסקת בהיבטי הסביבה של המבנה הבודד וחצרו ושל השטח הבין-בנייני, ברמת התכנית וברמת ההיתר. בניה בת קיימא, מטרתה לצמצם את ההשלכות הסביבתיות הפוגעות של מבנים והיא מתמקדת בשילוב ההיבטים הסביבתיים בתכנון, הקמה ותפעול מבנים וסביבותיהם לאורך כל מחזור חייהם. היבט נוסף שמחייב בחינה כולל איכות הפיתוח של המבנה ו/או מתחם בניה במטרה לוודא שסביבת הפרויקט תאפשר קבלת מרחב המעודד ומעלה את הערך של השימוש במרחבים הפתוחים הצמודים למתחם ובקרבתו.

העיקרון המנחה הוא שימוש חסכוני וניצול יעיל של משאבי הסביבה והימנעות/מזעור מפגיעה במשאבים טבעיים. הדרך להשגת יעד זה היא שילוב אינטגראלי של העקרונות לבנייה בת קיימא בתהליך התכנון הכולל של המבנה ושל המרחב, כבר משלבי התכנון הראשונים, והטמעתם במערכות הבניין והפיתוח השונות.

היבטים רבים הנכללים בתחום בניה בת קיימא מטופלים כבר כיום בדרך שגרה מתוקף חוקים ותקנות, מסמכי מדיניות ותוכניות . מסמך מדיניות זה מוסיף עליהם נדבך נוסף,בהיבטים בהם לא ניתנה עד היום תשומת לב מיוחדת ומלאה של מוסדות התכנון. למרות שקיימים תקנים ישראלים בנושאים רבים מתחום ה"בנייה ירוקה", התקן הישראלי לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה הוא תקן וולונטרי, שישומו מותנה ברצונם של  היזמים או של רשויות מקומיות בודדות.

המודעות הגוברת לנושא ההתחממות הגלובאלית וגורמיה, המאמץ העולמי להפחתת פליטות גזי החממה לאטמוספרה, וכן רמות גבוהות של זיהום אוויר בערים מחייבות נקיטת פעולות במגוון רחב של מישורים לצמצום השימוש באנרגיה ממקורות מתכלים. לפי מחקרים שונים צריכת חשמל בבניינים מגיעה לכדי 25%-45% מכלל צריכת החשמל במשק. ההכרה בתרומתו של משק הבנייה לתהליכים אלו, הביאה לכך שבתחום הבנייה הירוקה מושם דגש מיוחד ומרכזי ליעילות השימוש באנרגיה ולעידוד השימוש במקורות אנרגיה טבעיים.

בנייה בת קיימא נחשבת כדבר שקשה לחייבו מכיוון שמקובל כי היא כרוכה בעלויות שמיקרות את עלות הקמת המבנים, אמנם יש היבטים מסוימים בבניה לפי גישה זו, שעלותם מוסיפה להוצאות ההקמה, אך בשיקול ארוך טווח, מרכיבים אלו מתאזנים ואף מביאים לרווח כתוצאה מהקטנת עלויות התפעול של המבנה ולשיפור בעמידותו לאורך זמן.

חשיבותה של מדיניות לבנייה בת קיימא במחוז תל אביב נגזרת מתוך המאפיינים המיוחדים של המחוז: בנייה רוויה שחלק נכבד ממנה הוא במבנים עתירי שטח וצריכת אנרגיה, בנייה לגובה בתכסית בינוי גבוהה וביקוש לבניינים איכותיים

המצוידים בטכנולוגיות בניה מתקדמות. כל אלו מחייבים הטמעת ההיבטים הסביבתיים בתכנון הבניינים, כבר משלבי התכנון הראשונים.

בתכנית המתאר המחוזית, תמ"מ 5 המאושרת לתוקף, קיימת הוראה בנושא בנייה ירוקה: "בתכנון אזורי בינוי חדשים, יבחן כיצד ניתן לשלב בתכנון בנייה אקולוגית ירוקה, לרבות שימוש חסכני במים ומחזורם, ייעול וחסכון השימוש באנרגיה ומערך טיפול מתקדם בפסולת לרבות מיחזור". מסמך מדיניות זה מיועד לצקת תוכן מעשי ולהוות צעד ראשון ליישום מדיניות התמ"מ.

חשוב לציין שבמסגרת פיתוח על פי עקרונות בני קיימא, אין די בליצור בניין על פי עקרונות של "בנייה ירוקה". בקונטקסט של המרחב הפתוח, יש לבחון ולשפר את כלל השפעות המבנה על סביבת הפרויקט. ישראל, כאחת המדינות השייכת לאגן הים התיכון, יש הזדמנות לנצל את האקלים הנוח לעידוד והנעמת השהות והשימוש במרחבים הפתוחים, ודרך פיתוח מושכל המעורר השראה, לאפשר את  איכות החיים לכלל תושבי העיר.

החלטה: הוועדה המחוזית מחליטה לאמץ את "מסמך המדיניות ליישום בניה ירוקה ופיתוח על בסיס עקרונות בני קיימא"

1.    מטרות מסמך המדיניות

1.1    מסמך המדיניות מיועד להתוות עקרונות מנחים לתכנון בגישה של בנייה בת קיימא, ולעודד פיתוח ובניית מבנים אשר בהם ייושמו עקרונות אלו.

1.2    המסמך מיועד להוות כלי עבודה בידי הועדה המחוזית, הועדות המקומיות ורשויות הרישוי שלהן, לשכת התכנון המחוזית, מתכננים ויזמים.

1.3    מסמך המדיניות משתלב ותומך במגמה הארצית והעולמית להפחתת צריכת משאבים מתכלים בכלל ואנרגיה במיוחד, ומודגשים בו ההיבטים הקשורים לכך.

2.    מונחים וכלים

2.1    בנייה ירוקה (בניה בת קיימא)
"בנייה ירוקה" – גישה מערכתית כוללת לתכנון, בנייה ותפעול של בניינים וסביבתם, לניצול יעיל וחסכוני של משאבי הטבע והסביבה למזעור מפגעים סביבתיים וליצירת תנאים איכותיים, ובני קיימא לדיירים בבניין ולשוהים בסביבותיו.

2.2    נספח בניה בת קיימא (בתכנית ובהיתר):
יבחן ויתייחס למכלול הרכיבים של בניה בת קיימא המוצע ליישמם בתכנון (כמפורט בנספח א'), ויוכן לפי הנחיות שיקבעו מוסדות התכנון, מתכנן המחוז או מהנדסי הערים, תוך התייחסות פרטנית לבנין וסביבותיו במרקם האורבני בהם נתוני.

2.3    מסמך יעילות אנרגטית (בתכנית ובהיתר):
מסמך מפורט לבחינת מכלול ההיבטים הקשורים בצריכת האנרגיה או יצור האנרגיה במבנה והמלצה על פתרונות אדריכליים, תכנוניים וטכנולוגיים לייעול השימוש באנרגיה ולניצול משאבי אנרגיה טבעיים. מסמך זה ימליץ על האמצעים להקטנת השימוש באנרגיה במבנה/מבנים ויהווה חלק מ"נספח בנייה בת קיימא". הכנתו תיערך לפי הנחיות מהנדס העיר ו/או מתכנן המחוז.
הערה: נושא היעילות האנרגטית יכול שיהיה כחלק מנספח בניה בת קיימא או במסמך נפרד, לפי רמת המורכבות במבנה ספציפי.

3.    מדיניות וכלי יישום

א.     הטמעה בתכניות ובהיתרים-

תוכנית מקומית(מתארית או מפורטת): תכלול בחינת העקרונות הכלליים, התווית כוונים בנושאים שהם ברמת התכנון המתארי של המתחם, ומתן הנחיות מפורטות בתכנית מפורטת לשלב היתרי הבנייה.
לפי העניין, התוכנית תלווה בדברי הסבר המציגים כיצד היא מיישמת את העקרונות לבניה בת- קיימא.

היתר הבניה:  יכלול מרכיבי הבנייה הירוקה ליישום בתכנון המבנה, חצרו וסביבותיו, וזאת בהתאם להוראות התוכנית המקומית ו/או בכפוף לדרישות מהנדס העיר, וכן יכלול ההיתר נספחים לבנייה בת קיימא וליעילות אנרגטית, לפי הצורך.

ב.    פעולות מוסדיות -

3.1    הועדה המחוזית תל אביב תעודד ותיישם בנייה בת קיימא, תוכניות שבסמכותה יטמיעו את העקרונות לבניה בת קיימא, ויכללו הוראות מנחות לשלב היתרי הבנייה.

3.2    הועדה המחוזית קוראת לוועדות ולרשויות המקומיות שבתחום המחוז לפעול ליישום עקרונות אלו בהליכי התכנון והבניה שבסמכותם והטמעתם בתכנית המתאר העירוניות והמפורטות.

3.3    מסמך זה, של העקרונות לבניה בת קיימא, מאמץ את התקנים הישראלים התקפים בנושא זה, ועדכונים או תקנים חדשים שיאושרו.

3.4    הוועדה המחוזית תשים דגש על תוכניות שבהן יישום המדיניות ישיג תרומה סביבתית משמעותית. לפיכך, התוכניות שהן בעדיפות ליישום בנייה בת קיימא הנן:
.    תכניות לבניה בהיקפים גדולים מאוד.
.    תכניות לבניה גבוהה ורוויה מאוד.
.    תכניות הכוללות מוסדות ציבור.
.    תכניות הכוללות מרחב ציבורי.
.    תכניות למבנים עתירי שטח לתעסוקה, משרדים, מלונאות ומסחר.
.    תכניות למתחמי מגורים מעל 300 יח"ד.
.    תכניות אחרות לפי שקול דעת מתכנן המחוז בתיאום עם מהנדס העיר.
תכניות אלו יחויבו באמור בסעיף 4א' לעיל.

3.5    מדיניות הועדה מנחה כי יינתן דגש למרכיבי יעילות השימוש באנרגיה, גם באמצעות הכנת "מסמך יעילות אנרגטית".

3.6    מדיניות הועדה המחוזית לבניה בת קיימא תתעדכן מעת לעת, לאור הניסיון שיצטבר עם הזמן ובהתאם למגמות חדשות, טכנולוגיות בניה מתקדמות ושינויים שיחולו בתקנות ובתקנים בנושא "בניה ירוקה".

3.7    הועדה המחוזית פונה למנכ"ל משרד הפנים ולמנהל מינהל התכנון בהמלצה להקמת ועדה בין-משרדית או במסגרת רשת רישוי הבניה שתבחן ותמליץ על אמצעים תכנוניים, כלכליים, וקידום חקיקה ותקינה ליישום בנייה בת- קיימא.

3.8    הועדה המחוזית ממנה ועדת עבודה. תפקידיה יהיו:
.    ליווי ויישום מסמך המדיניות.
.    עדכון מסמך המדיניות ונספחיו.
.    דווח לוועדה המחוזית אחת לשנה.
הרכב ועדת העבודה: מתכננת מחוז ת"א (יו"ר), המשרד להגנת הסביבה,מהנדסי הערים במחוז, מנהל מקרקעי ישראל, משרד הבריאות, משרד הבינוי והשיכון, נציגי עמותת האדריכלים, איגוד המתכננים, איגוד אדריכלי הנוף, התאחדות הקבלנים והבונים בישראל, נציג הגופים שעניינם שמירה על הסביבה.
לועדה יהיו יועצים מקצועיים לפי עניין (יועץ ארגון ושיטות עבודה, יוע"מ ויועץ כלכלי).

3.9    פעולות המשך עבודתה של ועדת העבודה יכללו –
.    פיתוח מגוון כלים תכנוניים וכלכליים לעידוד בניה בת קיימא.
.    הכנת שלד לנספח פיתוח ובניה בני קיימא בתכנית ובהיתר בניה.
.    התמקדות בנושאים הקשורים לאיכות הפיתוח, כגון: העמדה של המבנה בקונטקסט של המרקם האורבאני, הצירים הרגליים וצירי האופניים עם מוקדי תחבורה  עירוניים שסמוכים לפרויקט, היקף ואיכות השטחים הפתוחים של מתחם, טיפול בדפנות המתחם תוך דגש על פתרונות שמחזקים את החיים האורבאניים, איכות בית גידול לעצים בעלי נוף רחב בתחום הפרויקט ובסמוך לו, אחוז השטח הטבעי בתחום מגרש עם חלחול טבעי, יכולת פרויקט לעודד תפיסה ופתרונות של "טבע בעיר", נטיעות וצמחייה בת-קיימא בין בניינים, ברחובות העיר ובשטחים הפנויים, מסמך יעילות אנרגטית, חזית חמישית וכד'.
.    הטמעת בניה ירוקה בבנייני ציבור ובתשתיות תחילה.
.    יצירת מסלול "ירוק" לבניה "ירוקה": מתן עדיפות לתוכניות בנייה בת קיימא במוסדות התכנון, מסלול בדיקה מיוחד בלוחות זמנים מקוצרים.
.    הכשרת כח-אדם לנושא – עריכת השתלמויות והכשרות של צוותי מחלקות ההנדסה בערים, לשכת התכנון וחברים במוסדות התכנון.
.    ניהול בקרה, ניטור ואיגום ידע.
.    המלצות לשינויי חקיקה ותקינה.
.    סביבות הבניינים והמרחב הציבורי.

3.10    ועדת העבודה תציג לועדה המחוזית בתוך כשנה, נושאים נוספים שיש להטמיע ובניהם נושא המרחב הציבורי.

מסמך מדיניות : צרופים

א -  נספח בנייה בת קיימא – ראשי פרקים לנושאים לבחינה בתכנית ובהיתר

הנספח מנחה ומפרט נושאים כלליים להתייחסות, מטרתו לשמש ככלי עזר לזיהוי ההיבטים שיש לשקול את מידת התאמתם במהלך עבודת התכנון והרישוי, בהתייחס למבנה הבודד ולמתחם אשר בסביבתו.
הרשימה המפורטת להלן הינה רשימה חלקית, הנספח המלא כתוצר מוגמר של ועדת העבודה יוצג לאחר סיום עיבודו.
לנספח חלקי זה חשיבות רבה בכך שמשמש כלי עזר מיידי וזמין לעבודה.

נספח זה אינו מכיל פירוט בנושאים שקיימים לגביהם חוקים, תקנות ומדיניות, המיושמים דרך שגרה במוסדות התכנון, ולגביהם נדרשים מסמכים סביבתיים מסוגים שונים (כגון לדוגמא: רעש, זיהום אוויר, זיהום קרקע, שפכים, שימור מי נגר, טיפול במטרדים בזמן העבודות ועוד). נושאים אלה יכללו במסגרת הנספח המוגמר, בו תוצג בנוסף הבחנה בין ההיבטים להתייחסות בתכנית לבין ההיבטים להתייחסות בהיתר.

המסמך מתבסס על עמידה בתקנים הישראליים המאושרים בנושא בניה ירוקה, ובראשם התקן הישראלי לבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה (ת"י 5281), וככל שיעודכנו מעת לעת. (פירוט התקנים מופיע בהמשך כנספח ג').

יצוין כי בעבודת התכנון יש לתת הדעת להיקף שטחי השירות הנדרשים לצורך מימוש תשתיות ומתקנים סביבתיים (כגון: מיון ומחזור פסולת, שימוש חוזר במים, מערכות אנרגיה סולרית, הצללות ומערכות צינון פסיביות לרבות צמחייה) ולשריין השטחים מתוך חשיבה לעתיד, עבור מטרה זו.

מיקום והעמדת המבנה
מיקום והעמדת המבנים במגרש ביחס לשימושים סמוכים- מזעור הצללה ככלל וניצול הצללה רצויה.
מיקום המבנה באופן שישאיר (ככלל) מקסימום שטחים פתוחים איכותיים.

נוחות תרמית
התוכנית האדריכלית תבטיח חסכון באנרגיה ונוחות תרמית מקסימאלית באמצעים שונים, ביניהם מיקום המבנים ביחס לתנועת השמש ולשושנת הרוחות, וכדוגמא:
    יש להעדיף הפניית החזיתות הארוכות לכיווני צפון ודרום.
    יש לבחון הגדלה או הקטנת מימדי הפתחים- החלונות בהתאם להפנייתם, מס' כיווני שמש בכל יח"ד.
    בידוד חלונות ואפשרות לפתיחתם.
    שימוש בארובות אור ורוח.
    העמדת המבנה תקטין למינימום את ההצללה שהמבנה גורם על מבנים סמוכים בתחום התכנית או מחוצה לה ועל המרחב הציבורי. בדיקת הטלת הצל או בדיקת השפעות הטלת הצל תהיה חלק מהתכנון בשלביו הראשוניים.
    הצללות קבועות וניידות. שימוש בהצללות מחוץ לחלל הבניין כחלק מהתכנון האדריכלי והצללות בתוך המבנה.
    העמדת המבנה תתחשב בכיווני הרוח באופן שיישמרו מסדרונות למעבר רוח (אוורור,בריזה, נוחות אקלימית).
    איטום יעיל של קירות וגגות.

חסכון ויעילות בצריכת אנרגיה
    טכניקות פסיביות לקירור וזרימת אוויר.
    יעילות מערכות מיזוג אוויר, הסקה וחימום מים.
    ניצול מרבי של תאורה ואוורור טבעיים, תכנון החלונות והתאמת גודלם לכיווני השמש.
    חסכון בצריכת אנרגיה של תאורה מלאכותית (מערכות בקרה, נורות חסכניות).
     תכנון הצללות במעטפת המבנה כחלק ממנו ובתוך המבנה.

ניצול אנרגיה טבעית
    שימוש באנרגיה סולרית לחימום מים.
    תנאים ליבוש כביסה באור השמש.
    התקנת תאים פוטו- וולטאים במבנה ותאורה במרחב הציבורי (תאי שמש).
    ניצול אנרגיית רוח.

צמחייה
    ריבוי נטיעת עצי צל רחבי נוף וצמחייה ששתולה בקרקע טבעית ברחובות הערים, במרחב הפתוח ובשטחים הפנויים בין הבניינים להצללה ולשיפור תנאי האקלים.
    תכנון לגינון חסכוני במים ו/או ניצול נגר עילי ומערכות של מחזור מים של המבנה/מתחם.
    שימוש בעצים נשירים במקומות שבהם רצוי לקבל חשיפה לאור השמש בעונת החורף.
    תכנון מרפסות וגגות שבהם ניתן לשלב גינון בצמחייה.
    הימנעות משימוש בצמחייה אלרגנית, מלכלכת ורעילה.

חזית חמישית
    שימת דגש על ההיבט החזותי נופי בתכנון החזית החמישית.
    שימוש בגגות/חללי ביניים/תת"ק למיקום מתקנים טכניים, מערכות מיזוג וארובות להוצאת אוויר.
    הקמת מערכות לניצול אנרגיית השמש (תאי שמש, חימום מים).
    פיתוח גגות ירוקים: באמצעות גינונם בצמחייה (אינטנסיבית ואקסטנסיבית).

פסולת
    ייעוד שטחים לטובת "מרכזי מחזור"- חדרי אצירת אשפה להפרדת פסולת לסוגיה ברמת השכונה והמבנה.
    טיפול בפסולת בניין בכפוף לתכנית האב לפסולת בניין של מחוז ת"א ובכפוף לתקנות.
    פירי אשפה במבנים רבי קומות.
    שימוש במערכות מתקדמות: דחסני אשפה, מערכות פניאומאטיות.

בניה חוסכת ומשמרת מים
    השהיית נגר עילי ושימור נגר בתחום המגרש (בכפוף להנחיות תמ"א 34/ב/4).
    טיפול ושימוש במים אפורים – שימוש חוזר במים דלוחים ומי מזגנים (בכפוף לאישור משרד הבריאות).
    תכנון תשתיות בראייה לטווח ארוך.
    הכלת אמצעים אחרים לחסכון בצריכת מים.

תחבורה
    שילוב מתקנים לטעינת רכבים חשמליים בחניונים ציבוריים ופרטיים.
    עידוד השימוש באופניים: שילוב מתקנים להעמדת אופניים, מקלחות באזורי תעסוקה ומשרדים.

חומרים ושיטת בנייה
    שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים ומחומרים שאינם מתכלים ובעלי "מעגל חיים" ארוך.
    העדפת חומרי בנייה מקומיים וחומרי בנייה בני זמן קיום ארוך.
    העדפת חומרי בנייה שיצורם חסכני בצריכת אנרגיה.
    שימוש בחומרי בניה שאינם גורמים לפליטת קרינה ו/או גזים רעילים.
    שימוש בחומרי בניה בעלי תו תקן ירוק .

קרינה
עמידה בתקנות לגבי קרינה בלתי מייננת (מיקום ותכנון חדרי חשמל, תקשורת אלחוטית).
התייחסות להנחיות סביבתיות למניעת ומזעור מטרדים במהלך עבודות הבניה.

ב'- רשימת בדיקה/תיוג לתכניות והיתרים

פירוט נושאי ה"בנייה הירוקה" ברמת תוכנית מקומית למתחם, מבנן או מגרש וברמת היתרי בנייה

תוכנית מקומית ומפורטת
1. תשריט ונספחי בינוי ונוף

א.    מיקום והעמדה ביחס:
1)    לשימושים סמוכים.
2)    תנועת השמש
3)    שושנת הרוחות.
ב.    איכות השטחים הפתוחים
ג.    תכנון איכותי של המרחב הציבורי
ד.    צמחייה בת קיימא- ריבוי נטיעת עצי צל .
ה.    סימון עצים קיימים- חובה בכל תכנית.
ו.    מתקנים ותשתיות להפרדת וטיפול פסולת לסוגיה.
ז.    שימור מי נגר

2. הוראות

א.    הוראות סביבתיות בתוכנית
ב.    הוראות לשימור ושימוש מי נגר
ג.    תשתיות לסוגים שונים של מים, תשתיות לחסכון במים.
ד.    עמידה בתקן הישראלי לבנייה ירוקה.
ה.    דרישה להכנת מסמכים נלווים בשלב מתן היתרי בנייה: נספח בנייה ירוקה, נספח יעילות אנרגטית.
ו.    תשתיות פסולת- הקצאת שטחים מספקים.
ז.    הנחיות לעיצוב ושימושים בחזית החמישית.

היתר בנייה     1.    מסמכי  בינוי ופיתוח/ תכנית עיצוב אדריכלי

א.    מיקום והעמדה.
ב.    חשיפה לאור השמש והצללה על שימושים סמוכים.
ג.    השפעה על תנועת הרוחות (חסימה או הגברה).
ד.    תכנון השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי.
ה.    מערך הניקוז ושימור מי הנגר.
ו.    תכנון תשתיות המים והביוב, תשתיות לשימוש במים מאיכויות שונות. שימוש במים "אפורים" לפי הנחיות משרד הבריאות, מערכות לחיסכון במים.
ז.    פיתוח נופי- איכות בית הגידול להתפתחות עצים בעלי נוף רחב והיקף ואיכות של שטחים "ירוקים".

2.    היתר בנייה- מסמכים נלווים
א.    עמידה בתקני בנייה ירוקה.
ב.    מסמך בנייה בת קיימא- המפרט את היבטי הבנייה ירוקה בתוכנית.
ג.    מסמך יעילות אנרגטית- המציג את האמצעים הפסיביים והאקטיביים לניצול יעיל של צריכת האנרגיה במבנה.

3.  תחומים מרכזיים הנוגעים לבנייה ירוקה

1)    תאורה טבעית.
2)    אוורור טבעי.
3)    בידוד ואיטום.
4)    ניצול אנרגיה טבעית: חימום מים, ייבוש כביסה, תאי שמש.
5)    מתקנים לאופניים.
6)    מערך איסוף ואצירת פסולת, הפרדת פסולת למחזור.
7)    תכנון הגגות: שימושים, חזות ונוף.
8)    אמצעים ותשתיות לחסכון ולהפרדת מים.
9)    חומרים ושיטות בנייה.
10)    טיפול בעודפי עפר ופסולת בניין.
11)    מערכות חשמל ותקשורת סלולארית (קרינה).

ג' – תקנים, תקנות ומסמכים מנחים להתייחסות

תקנים ישראלים:

ת"י 5281- בנינים שפגיעתם בסביבה פחותה (בנינים ירוקים).
ת"י 5282 חלק 1- דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה: דירות בבנייני מגורים.
ת"י- 8995- תאורה למקומות עבודה שבתוך מבנים.

ת"י 1004 חלק 1- בידוד אקוסטי בבנייני מגורים.
ת"י 1045- בידוד תרמי של בניינים.
ת"י 1676- מתקני הסקה למים חדשים.
ת"י 2004- בידוד אקוסטי בבניינים שאינם למגורים.
ת"י 5098- תכולת יסודות רדיואקטיביים במוצרי בנייה.

צמחים חסכניים במים- רשימת צמחים (2002- מהדורה חדשה), משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

"הנחיות לתכנון רחובות בערים" (מסמך משותף של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד הבינוי והשיכון).

ה"מדריך לתכנון שטחים ציבוריים פתוחים בעיר" (מסמך משותף של המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים- מנהל התכנון, ומשרד הבינוי והשיכון).

כל שאר המסמכים שהתפרסמו לאחרונה ואשר מתייחסים לממשל תקין של הפיתוח במרחב הפתוח של העיר.

החלטה זו תהיה בטלה תוך 7 חודשים מיום שנמסרה למגיש התכנית אם לא ימולאו התנאים
הקבועים בה וזאת עפ"י סעיף 86 ד' לחוק.

החלטה זו טעונה אשור הפרוטוקול. במקרה של שינויים בה – נודיעכם דבר.

[ ] נא להמציא לנו עותקי התכנית המתוקנת (תקנות + תשריטים) עפ"י נוהל מבא"ת להמשך
הפעולות /הדיון.

[ ] נא לדווח לנו מילוי התנאים כאמור לעיל, להמשך פעולות.

[ ] נא להמציא האישורים/המסמכים/הדיווח כאמור לעיל, להמשך הפעולות/הדיון.

[ ] נוסח לפרסום עפ"י סעיף 77 לחוק (הכנת התכנית) ישלח אליכם בנפרד.

בכבוד רב,

רחל דוד
מזכירת הוועדה המחוזית

תת 2008-5503

פורסם ביום: 31 במרץ, 2011 | בשעה: 15:30 | קטגוריות: כללי, תכנון ובניה

סגור לתגובות.